כשלים באבחון בעיה רפואית יכולים לעצור את שגרת חייכם. מה עושים?

אנחנו רגילים לחשוב שמערכת הבריאות נמצאת במיטבה סביב השעון. עם זאת, גם הרופאים אנושיים, וגם במערכת הבריאות יש כשלים, ואף לא מעט. מה אם כן עושים אם אותם כשלים פוגשים אותנו, אנשים עובדים ולומדים ששגרת היום חשובה להם כדי להתקדם לעבר השלב הבא מבחינת תעסוקה ופרנסה? חשוב להבין שאם כשל באבחון רפואי הוביל לנזק משמעותי, החוק בצד שלכם. אם כן איך מנהלים תביעה, האם אפשר למצות את הזכויות ולמה לא כדאי לוותר עליהן? כל המידע שעשוי להיות רלוונטי בנושא מוגש עבורכם כאן.

אבחון משפטי אל מול אבחון רפואי

כשל באבחון יכול לבוא לידי ביטוי כאבחון מוטעה, כאבחון מאוחר, כאבחון יתר וכדומה. כאשר מצב שכזה מוביל לנזק משמעותי, ייתכן שמגיע לכם פיצוי כספי. קוראים את הדברים וחושדים שהדבר נכון גם עבור הסיטואציה הפרטית שלכם, סובלים מנזק רפואי ומבקשים לבחון אם זה קרה כתוצאה מכשלים באבחון? בהחלט מדובר בבדיקה מהותית. על מנת ליישמה, נדרש לקבל ייעוץ מקצועי של עורך דין שבקיא בכול הנוגע לרשלנות רפואית. עורך דין שבקיא בתחום יידע להמליץ האם להגיש תביעה, ואף יידע להפנות לרופא מומחה שמתאים למקרה, וזאת הן על מנת להבין האם יש טעם לתבוע והן על מנת לבנות טיעון מהותי.

נקודת פתיחה – קשר נסיבתי

כשל באבחון נוגע לתחום רשלנות רפואית. לא מעט מקרים מצערים בתחום הרפואה נוגעים לא לכשל בטיפול, אלא לכשל באבחון. פה ראוי לציין שאין צורך שההשלכה תהיה הרסנית, אלא מספיק פגיעה בשגרת החיים כדי להיפגע בצורה קשה שמצדיקה פיצוי. פה נוסיף נתון נוסף למשוואה. גם עוגמת נפש עשויה להצדיק הגשת תביעה. בכל מקרה הרעיון הכללי הוא להצביע על קשר נסיבתי בין הכשל באבחון לבין חומרת הנזק.

על אלו סכומי פיצוי מדובר?

אין ספק שבסופו של יום הכסף שעומד על הפרק הוא המניע העיקרי להגיש תביעה. מכאן שאם מנסים להבין על אלו סכומים מדובר, נעצור להסביר את ההיגיון הפנימי. ובכן המטרה של הפיצוי היא לסייע להחזיר את התובע למצבו הראשוני, טרם הפגיעה הרפואית. כמו כן, יש התייחסות לשאלה האם הפיצוי נדרש בגין נזק כלכלי, או שאינו ממוני. אי לכך בין היתר בוחנים האם נפגע כושר ההשתכרות, כולל התייחסות לגובה שכר עתידי. בוחנים האם ישנה פגיעה בכושר הניידות (לעיתים מסובסד עלות של רכב). בודקים האם נדרשים לכסות עלויות שנוגעות לטיפולים משקמים, ואף בוחנים האם נדרש פיצוי בשל עזרה סיעודית, פנייה לאנשי מקצוע משלימים וכדומה. מה מעבר? כפי שציינו, ישנה התייחסות לנזקים שאינם ממוניים. מתחשבים בשיקולי כאב וסבל, בקיצור תוחלת החיים וכדומה.

הנזק אירע לפני כמה שנים – מה עושים?

כפי שניתן להתחיל להפנים, מאוד תלוי מהן סך הנסיבות. כמו כן, אין להתעלם מהעובדה שגם הגשת תביעה כרוכה בלא מעט הוצאות. נדרש לשלם לרופא מומחה, לשלם אגרות, לממן את התביעה וכדומה. מכאן שאם רוצים לוודא שלא מעמיקים את הקושי הכלכלי שאליו נקלעתם בשל מצב רפואי, חובה לערוך שיחת ייעוץ ראשונית, ואף רק אצל עו"ד שבקיא בתחום. קוראים את הדברים ומבינים שאירוע שחוויתם לפני כמה שנים עשוי לענות על ההגדרה "כשל באבחון"? בנקודה זו ראוי לבחון האם עדיין יש טעם לפעול. כל עוד לא חלפו 7 שנים מהרגע שבו הנזק נעשה/התגלה, בהחלט יש טעם. לא מעט כסף עשוי להגיע לכם. לבסוף נעצור לחדד נקודה חשובה: אם ניתן, עדיף לתבוע בהקדם. כל עוד יותר קל להוכיח את דבר קיום הנזק, להציג מסמכים רלוונטיים, למצוא עדים וכדומה. רק בריאות!